סביבנו גדלים בר המון צמחים בעלי איכויות מרפא. מהי השיטה המסורתית להכנת שמנים אשר יכילו בתוכם את החומרים הפעילים של הצמח? או במילים אחרות איך להכין מיצוי בשמן?
קודם כל לפני שניגש להכנה בואו נעשה סדר ונבין מה בכלל אנחנו מבקשים לעשות. יש בידינו צמח מסויים, שלו תכונות מרפא שאנחנו מבקשים לקבל, וברצוננו להכין מיצוי מאותו הצמח. לפני שהלכנו ללקט את הצמח או לרכוש צמח מיובש באחד המקומות או החנויות המוכרות אותם, כדאי לבדוק האם הצמח שאותו אנחנו מבקשים למצות מכיל חומרים פעילים שיתמוססו בפאזה שומנית, בשמן שבחרנו. מאמר זה לא יעסוק בנושא כיצד אפשר לדעת האם החומרים הפעילים של הצמח מסיסים בשמן או במים, או שמא בממס אחר כדוגמת אלכוהול, אבל שווה לעשות מחקר קטן לפני שניגשים לעבודה ומבזבזים חומרים. אז עכשיו להכנת המיצוי, שמן התשרית שלנו.
אז ניקח לדוגמא את הקלנדולה, צמח מופלא הגדל גם בר וגם בצורה מתורבתת. בצורת הבר שלו פרחיו בדר"כ קטנים למדי, ובצורה המתורבתת גדולים יותר. תכונות הקלנדולה- הקלנדולה היא צמח מרפא שניתן לצרוך גם פנימית וגם חיצונית על העור. במריחה על העור (דרך פאזה שומנית) הקלנדולה ידועה באיכויותיה כמחדשת רקמות ,מאחה עור, מטפלת בפצעים, יש לה איכויות מחטאות ואנטי דלקתיות, היא מסלקת חום ורעילות וכך יכולה לטפל במחלות עור שונות, כוויות, שריטות, עור מגורה, היא יעילה מאד במצבים של עור יבש , פגום וסדוק, מגרד ואדמומי, וכך מתאימה גם לתפרחת חיתולים ופטמות סדוקות.
במקרה של הקלנדולה , החומרים הפעילים השונים מתמוססים גם לממס - מים וגם לממס -שמן. כך שניתן גם להכין ממנה חליטות לצריכה פנימית וגם להכין ממנה שמן תשרית שאותו נשלב במוצרים במריחה חיצונית.
הכנת שמן התשרית
1) נבחר מבין השמנים השונים את השמן שאנחנו רוצים שישמש אותנו כשמן הבסיס לתשרית. זה יכול להיות כל שמן צמחי בכבישה קרה , אשר תכונות השמן מתאימות לנו ולסוג העור שלנו ו/או למטרה הרצויה לנו, אם אנחנו מבקשים להשתמש בשמן על הפנים חשוב שנבחר בשמן שאינו קומדוגני ולא יסתום את נקבוביות העור, אם יש לנו עור שמן אולי נבחר בשמן חוחובה שהוא לא שומני, בעל מבנה כימי הדומה לשומן העור שלנו ולכן נספג בקלות, ואף פועל לפירוק והפחתת חלב והסרת זיהומים בעור, אם למשל יש לנו עור יבש שממש 'שותה שמן' נרצה אולי לבחור שמן שיטפל ביובש , למשל שמן זית שהוא סמיך יחסית, מכיל נוגדי חמצון ושומר על לחות העור . השמנים המומלצים לתשרית הם :שמן שקדים מתוקים, שמן (שעוות) חוחובה, ושמן זית. כמובן יש אפשרות לבחור כל שמן אחר שיש ברשותכם או שאתם אוהבים ומתאים לכם בתכונות שלו.
2)נכין את הצמח שבחרנו להשרות.
במידה ובחרנו צמח שליקטנו בעצמנו יש לנו אפשרות להכניס אותו לתשרית כאשר הוא יבש או טרי.
לפעמים יש עדיפות לצמח טרי ולפעמים לצמח מיובש. עלינו לשקול את האפשרויות ולהחליט מה מתאים לנו. צמח טרי , למשל רוזמרין, מכיל יותר חומרי שרף כאשר הוא טרי מאשר כאשר הוא מיובש, ולכן המלצתי היא להכין שמן תשרית מהצמח הטרי. במקרה של קלנדולה ניתן גם להשתמש בצמח מיובש, (לא מיובש מידי! כאשר הצמח יובש מידי הוא מאבד את רוב החוזק שלו וחלק ניכר מחומרי המרפא שלו.) (בקלנדולה למשל יש להשתמש כאשר צבעה עדיין כתום או צהוב עז).
3)נעקר צנצנת זכוכית, באמצעות אלכוהול צמחי (או ערק ), על מנת לחטא את הצנצנת ולמנוע התפתחות זיהום בתשרית. נשתמש בצנצנת בגודל המתאים לכמות הצמח שברשותנו.
4) בעזרת מכתש ועלי או מטחנת תבלינים נטחן את הצמח על מנת להגדיל את שטח הפנים שלו בתשרית וכך למצות יותר מהחומרים הפעילים שלו.
5) ניקח את השמן שבחרנו ונשפוך מעט שמן בתחתית הצנצנת שלנו. לאחר מכן נתחיל בדחיסת החומר הצמחי אל תוך הצנצנת. כמעט עד סופה. כאשר סיימנו נשפוך שמן עד שפת הצנצנת, כמעט עד הסוף, על מנת שלא להשאיר מקום לאויר (אשר יכול לסייע להתעפשות השמן) ונסגור את הצנצנת הייטב.
6) יחס הצמח לשמן משתנה מצמח לצמח, ויש כמה גישות. גישה אחת אומרת יחס של 1:3 במקרה של צמח יבש ו1:5 במקרה של צמח טרי , כאשר במקרים מסויימים יש לשים עד 1:10 חומר צמחי לעומת השמן. גישה פחות "מחושבת" ויותר אינטואיטיבית מכוונת אותנו לשים כמה שיותר חומר צמחי בצנצנת על מנת להפיק שמן מרוכז יותר בחומרים פעילים.
7)ישנן שתי שיטות אשר יכולות לשמש אותנו בתהליך המיצוי. שיטה קרה ושיטה חמה. בשיטה הקרה נניח את צנצנת החומר הצמחי עם השמן על אדן החלון, במקום חמים אך לא בשמש ישירה (גורם להתחמצנות). ניתן לתהליך זמן של חודש ימים לפחות, אך כל המרבה הרי זה משובח, ומיצוי טוב יותר לפעמים ידרוש זמן רב יותר. בשיטה החמה נשתמש בחום כדי לזרז את תהליך המיצוי. נשים את הצנצנת בסיר כפול (באן מארי) כאשר הצנצנת מונחת בתוך סיר עם מים, שאותם נחמם ל60 מעלות בערך, לא יותר כדי לא לפגוע באיכות השמן שלנו. החום עוזר לתהליך המיצוי . "נבשל" את המיצוי שלנו בין 3-8 שעות באופן זה. ואז נסנן. ניתן גם לבשל את המיצוי ליותר זמן . תלוי באיכות המיצוי שמבקשים ובסוג הצמח הממוצה.
יש אפשרות לשלב את שתי השיטות, הקרה והחמה באופן הבא - לתת חימום של כשלוש שעות בבאן מארי ואז להעמיד את הצנצנת על אדן החלון לעוד תקופה של חודש-שלושה חודשים.
8) בסיום תהליך המיצוי, נסנן את החומר הצמחי בעזרת בד טבעי ומסננת (או פילטר קפה), כאשר נרצה שלא יישאר שום חומר צמחי בשמן (שיכול לגרום להתעפשות). לפעמים יש לסנן כמה פעמים עד שנקבל שמן צלול.
שימו לב- סחטו הייטב את החומר הצמחי דרך הבד והמסננת כדי לאבד כמה שפחות שמן בתהליך הסינון.
את השמן המוכן רצוי לשמור בבקבוק כהה למניעת התחמצנות השמן והארכת תוקף חיי המדף של שמן התשרית.
שימו לב- תוקף של שמן התשרית הוא בדרכ זהה לתוקף של השמן שבו השתמשנו. כך ששימו לב להשתמש בשמן בעל תוקף יחסית ארוך.
טיפ -ניתן להוסיף לשמן המוכן והמסונן ויטמין E , על מנת למנוע את התחמצנות השמן ולהאריך את חיי המדף של התשרית שלנו.
כעת אפשר להשתמש בשמן כשמן עיסוי, שמן להסרת איפור או מרכיב בהכנת מוצרי רוקחות טבעית שונים - משחות, קרמים, שמני גוף, סבונים ועוד.
בהצלחה ותהנו!
דנה
Bình luận